אפס קטן מאוד

אנשים יקרים. יש לי בקשה. אף פעם אל תנוחו במקומות הנוחים, אל תשקעו אל תוך מצב שלא מבקש מכם התמודדות, שלא עולה לכם בפחד, שלא לוקח אתכם אל מקומות שבקושי העזתם לחלום שהם אפשריים. אין הישג, אין התקדמות מבלי לשלם סוג של מחיר שחוזר על עצמו, מוכר, כמעט ידוע מראש. הכיווץ הזה של הפחד כשעוזבים [...]

לרשומה המלאה «

בבזל יסדתי את מדינת היהודים

הבלוג הזה, אנשים יקרים, אוהב להביא אל קוראיו את החדשות הטריות מעולמה של האתון, זאת המכונה עיוורת. זה לא יאומן אנשים יקרים, אם יש רגע שבו האתון מברכת את עצמה, על זה שבמציאות הלא וירטואלית, היא לא באמת עיוורת, זה הרגע הזה. נדלג על הפרטים הפחות מעניינים, לשם מה התכנסנו, מה הוביל אותנו לעיירת הקיט [...]

לרשומה המלאה «

חזרתי

זה כל כך מוזר אנשים יקרים. זה אך אתמול, תבינו, נסענו מטורקו להלסינקי בעיצומה של סערת שלג. מאוד אהבתי את הנסיעה, מחזות קסומים לאורך כל הדרך. מסע שאת סופו ביליתי בחדר הכושר החבל"זי של המלון ואחר כך כמובן בסאונה. ועכשיו אני כאן בארץ שטופת השמש הזאת, שבאיזה אופן מוזר, קר לי כאן יותר.  ביום הראשון [...]

לרשומה המלאה «

זהו יום הבוחר

תפקדתי היום כמשקיפה וכתולת כרזות, הסתחבקתי עם הליכודניקים לגודל הזוועה של הפעילה שהייתה איתי (הדעות הקדומות של כולם על כולם הורגות אותי) – נושא הויכוח היה האם סילבן שלום הוא גאון או לא (הגענו לזה דרך הדיון בנבחרת של ביבי) פעילת השטח שממולי נשבעה שהוא גאון, אני טענתי שלא ובסוף חשבתי שניצחתי בטיעון המכריע – [...]

לרשומה המלאה «

בטיפול

הטלפון צילצל ועל הקו קול של בחורה הודיע לי שהיא פונה אלי בשם חברת סקרים בלה בלה בלה. אני אף פעם לא עונה לשאלונים האלה. בעיקר בגלל העיקרון, אני מתעבת את החדירה הזאת לתוך המרחב הפרטי שלי. אבל הימים האלה אינם ימים כתיקונם (ואני ישר מזכירה לעצמי את זה) ואני לא כתיקוני ואפילו לא מחצית [...]

לרשומה המלאה «

רקונסטרוקציה

כל הערים הגדולות האלה, משטחי אורות, קטנים, מנצנצים, פרוסים בחשכה. הערים האלה שאליהן נוחת המטוס באמצע הלילה. הנזק, לעולם אני לא אוכל להעריך את הנזק. איך אפשר. לגדול בלי יד. איך אפשר לדעת איך זה היה מרגיש אם הייתה לך יד. לפעמים זה מנצנץ אלי, ממרחקים. כשזה ניכר אצל אחרים. אני יכולה לראות את המקום [...]

לרשומה המלאה «

תקראו לי

אני נוסעת אנשים יקרים, שוב. שלושה שבועות שלמים. תקראו לי פלצנית, תקראו לי כפוית טובה, תקראו לי לשבת בבית עם הבעל ולא לנסוע לשום מקום במשך שנה ואני אשמח. שלושה שבועות -בריטניה ובריסל. כבר ביקרתי בבריסל ואהבתי. אחד הדברים המיוחדים בה זה הריח הזה של השוקולד שמערסל לך את האף. זה אמיתי. עיר שאפופה בריח [...]

לרשומה המלאה «

אמא שלי הייתה אומרת: מה זה משנה איך הוא נראה, העיקר שיהיה בן-אדם

זוכרים את הזוועתותיאדה הזאת? וול, זה מתחיל להסתובב ברחובות. הנה צילום מהבלוג של ILook [שזה עתה זכה במקום הראשון, ועל כן זיכה את תל-אביב בתואר "העיר המתלבשת הכי טוב לשנת 2007", בתחרות בלוגי אפנת הרחוב העולמית - בין היתר בגלל שכולנו פטריוטים ורצנו להצביע, מי אינקלודד.] אני לא יודעת מה איתכן בנות (ובנים). תקראו לי [...]

לרשומה המלאה «

עטרה ליושנה

הייתי בטוחה שאני אכנס לקישורים של הפרויקט ואמצא אין ספור גרסאות של מרק עוף. ולא היא. קפצתי מיד לספק את ה-מתכון שאני כבר שנים מבצעת. רציתי גם לנצל את ההזדמנות ולכתוב שזאת ממש הוצאת דיבה, הסיפור הזה של מרק העוף הפולני המכובס. כל מרקי העוף שגמעתי אי-פעם אצל פולנים ובני עדות הפולנים ובני נכדים של [...]

לרשומה המלאה «

לא מספיק אני בדיכאון

אז עכשיו גם זה. הפינים מתלוננים שהחדשות אצלם משעממות. המשימה העיתונאית המסובכת שם היא למצוא חדשות, משימה שאף מסתבכת על רקע העובדה שהפינים כמו הישראלים מכורים לחדשות (תופעה אנתרופולוגית שכדאי לחוקרים להתעכב עליה). משדרים שם חדשות בדיוק כמו אצלנו (ברדיו כל שעה, כולל מגזינים. ובטלוויזיה, חדשות בוקר, אחר צהריים וערב – מהדורה מרכזית). השיא מבחינתו [...]

לרשומה המלאה «