החלטה

בהמשך לפוסט הקודם. אחרי שהבנתי משהו ביחס לעניין הזה שהמחשבה יוצרת "אני" ושסביב ה"אני" הזה מתקיים הרבה סבל. זאת אומרת המחשבה יוצרת "אני" ואחר כך ישנה התחזוקה הזו שאני רוצה שאחרים יחשבו שה"אני" הזה מוצלח, החיפוש אחרי האישור, האהבה הקבלה וההערכה של ה"אני" הזה מאחרים ומעצמי והכיווץ שמתקיים כשה"אני" הזה מסתבר לא להיות כזה מוצלח [...]

לרשומה המלאה «

ואניה

לפעמים אני מרגישה שמתחת לכל השכבות המתוחכמות שרכשתי לעצמי – ממש עמוק, קבור אצלי איכר פולני, שלא מבין דקויות ולא מבין רגישות ולא מבין המתנה ולא מבין את החשיבות של לפעול באופן מדויק. מתחת לכל השכבות האלה שוכן לו איזה ואניה, סוג של בהמה, אלים, רחוק מתחכום כרחוק שמש הצהריים משמי הלילה, שמגיב בגסות על [...]

לרשומה המלאה «

הדא בריסל

המכנסיים מתחילות ללחוץ כי אני שבוע שלם גרה בקומה ה-23 של הילטון ויחד עם הקומה מגיע לאונץ' של מאפים צרפתיים והזוגי אומר שמזל שסוגרים אותו בלילה. אנחנו מנשנשים את עצמנו למוות וחוזרים בלילה אל החדר לישון בכרסים תפוחים. אלוהים רחום כי השבוע הזה הולך להסתיים. אין לי מושג מה קרה, אבל השבוע כאן בבריסל הוריד [...]

לרשומה המלאה «

בדרך לבלגיה זה קרה לי

היכולת הזו להחזיר את עצמי שוב ושוב להווה. להווה הבלתי מתהפנט לתכנים של המחשבה. ההווה שמניח לה להיות אבל לא נגנב אליה. וגם ההבנה שיש לי עניין אחד בחיים והוא המסע לשינוי התודעה שלי, תקראו לזה שחרור התודעה, תקראו לזה השחרור המלא והסופי מכל פחד, תקראו לזה אי היות אני, אי היותי אני אחוזה ונאחזת, [...]

לרשומה המלאה «

תיק רפואי

אני עושה סדר בניירת הישנה. בתיק "הרפואי" הישן שלי. מסתבר לי שסיפור הפציעה המוזרה האחרונה שלי הוא המשך מכובד לשרשרת שאיכשהו מעולם לא הבטתי בה כרצף. מאיפה נתחיל? * גרתי בקריית יובל בירושלים. בבית דו- משפחתי, דו קומתי (רביעייה כזו). גרתי אז בקומה השנייה עם השותף הדרוזי, שלמד פנטומימה. זה היה ערב והיה לי דייט. [...]

לרשומה המלאה «

אנרגיה

אני מקווה להצליח לכתוב יותר מאשר את הפוסט הזה בתקופה הזו שהזמן כה לחוץ אצלי. השאיפה היא לכתוב סדרה של פוסטים שתתמקד בניסיון להבין מה זאת אנרגיה – המושג כפי שהמדע המערבי מבין אותו והמושג כפי שתורות עתיקות מבינות אותו, או כפי שאנשים שעוסקים בריפוי ב"אנרגיה" מבינים אותו. את ההשראה לכתוב על הנושא קיבלתי מהפוסט [...]

לרשומה המלאה «