ארכיטקטורה

אני אוהבת לצלם ארכיטקטורה. אומנות שהיא בניינים נוגעת בי באופן שונה מהאמנות שאני פוגשת במוזיאונים. אני אוהבת ארכיטקטורה כי יש בה מפגש בין הפרקטי לאסטטי ליצירתי. מפגש והלוואי שיהיה בכל יצירה שאני אצור. ליצור בניין שיעמוד מאות של שנים וישפיע מאות של שנים על האנשים שיעברו לידו, יחיו בתוכו, יצאו ויכנסו אליו. יגדלו ילדים מול [...]

לרשומה המלאה «

טוב הטעם שבטקס היום-יומי

פנינה שפגשתי בפליקר. סט של צלמת שקוראת לעצמה, "בפשטות צילום" ((Simply Photo. השם הולם אותה מאוד כי התמונות שלה אכן חוגגות את הפשוט. הפשוט, במובן היום-יומי – לא ארכיטקטורה גרנדיוזית, נופים מהממים, מסעות אקזוטיים, עיצובים מורכבים. בסט הזה היא מצלמת את כוסות הקפה, היוגורט, הפירות, הביצים, לחם עם ממרח. היא מצלמת לפני (שזה נאכל או [...]

לרשומה המלאה «

תקראו לי

אני נוסעת אנשים יקרים, שוב. שלושה שבועות שלמים. תקראו לי פלצנית, תקראו לי כפוית טובה, תקראו לי לשבת בבית עם הבעל ולא לנסוע לשום מקום במשך שנה ואני אשמח. שלושה שבועות -בריטניה ובריסל. כבר ביקרתי בבריסל ואהבתי. אחד הדברים המיוחדים בה זה הריח הזה של השוקולד שמערסל לך את האף. זה אמיתי. עיר שאפופה בריח [...]

לרשומה המלאה «

So Help Me God

את הקומיקס המשובח הזה העתקתי מכאן תגובה שלה  

לרשומה המלאה «

מטריקסים של משמעות

מטריקסים של משמעות נשזרים ונטווים כמו במפעלו של עכביש קטן וחרוץ. קורים קורים, להחזקה, למען לא יווצר הריק. כי אם לא תהינה מטרות, ולא יהיה ברור מה חשוב ומה לא, מאיפה נתחיל לשזור? שיתוק. פיזי ומנטלי. וגם כל הסערות בכוס מים למען לא להיפגש עם הואקום המתבונן על המחשבה בטרם נתהפנט. לרשום, להקליט, למסגר, להסיק, [...]

לרשומה המלאה «

וינסנט וואן גוך

איך בן-אדם נכנס אל שדה החיטה ומכוון אל עצמו רובה, היישר אל בית החזה ואחר כך גוסס יומיים, וכל זה קורה לו כשהוא בגיל שלושים ושבע. עשר שנים של יצירה, שבהן הוא יוצר את כל מה שהוא מוריש לנו. יצירה שבאותו הרגע אינה שווה עבורו, במובן של להמשיך לחיות. איך הוא נכנס אל שדה החיטה [...]

לרשומה המלאה «

ולמי הייתה בעיית הימורים קשה?

למוצרט. ביקרנו אצלו. 18 יורו עלה לנו הביקור ותוסיפו לזה יורו לכל פריט לבוש שאתה משאיר במלתחה. במוזיאון ליאופולד, למשל, שמוקדש למודרניסטים האוסטרים (ציור), גם ביקשו מאיתנו 3 יורו עבור כל מכשיר הנחיה באנגלית. זה שוד לאור היום. מוזיאון ליאופולד היה אכזבה גדולה. נכנסתי כי רציתי לראות יצירות של גוסטב קלימט וגיליתי שמוצגות שם מעט [...]

לרשומה המלאה «

בעשרים הפותחים

אילו הייתה לי תפילה, היא הייתה: "אלוהים, חסוך ממני את הכמיהה לאהבה, לאישור או להערכה. אמן." *** קייטי ביירון ביקשתן תמונות:  

לרשומה המלאה «

אל תחשוש מטעויות אין כאלה

שני סרטים ראיתי ב -DVD במהלך הסופ"ש האחרון. שניהם סרטים שבצורה כזו או אחרת עוסקים בעניין הזה של ההצלחה שמעסיק אותי לאחרונה. זה מעניין, אגב, שכאשר אנחנו מחפשים תשובות לשאלות הן מגיעות בכל מיני צורות, שצריך לדעת להיות קשוב להן. יונג (קרל גוסטב), קרא לזה סינכרוניות. האחד – Shattered Glass (שנת 2003) עוסק בעיתונאי סטיבן [...]

לרשומה המלאה «

הכבוד העצמי שלי כאדם יוצר

את הפוסט הזה אני כותבת בהמשך או בתגובה לפוסטים שנתי כתב בזמן האחרון. השאלות שמעסיקות אותו מעסיקות גם אותי: מה אני רוצה ליצור? למה? האם מה שאני יוצרת שווה? איך מודדים את זה? האם ערך היצירה שלי נמדד על ידי תגובות של אחרים (הוקרה, פרסום, הכרה)? על ידי היכולת שלי להתפרנס מהיצירה, למכור אותה? ובעיקר [...]

לרשומה המלאה «