הילדים הכלואים

בלילה חלמתי חלום שהאווירה והצבעים שלו דומים להתחלה של הקליפ הזה – קצת יותר נוטים  לצבע חום, מין אווירה כזו של אחרית הימים, אווירה כהה.   בחלום שלי ככבו אנשים צעירים, שחלקם הוחזקו בכלובים וחלקם היו קבורים במין מחילות כאלה מתחת לפני האדמה. מין מחנה כזה מוזר, שממנו האנשים האלה, גם מהכלובים וגם מהמחילות, ניסו [...]

לרשומה המלאה «

דברים שעוברים בירושה

את גיל הנעורים שלה בילתה אימא שלי, שהייתה אז כוסית היסטרית, במחנה ריכוז. נשארה בה מאז החרדה למשמע קולות במסדרון שהוביל אל התאים. במיוחד היא לא יכלה לסבול צליל של שקשוק מפתחות, אבל גם צעדים במסדרון היו מבחינתה סימן מבשר רעות. בשיכון שבו גרנו זה התבטא בפחדים שהיו עולים אצלה מקולות במדרגות. עד היום כשאני [...]

לרשומה המלאה «

רשימת הוקרה

* תודה לאיש שלי שלקח אותי לשדה התעופה, עזר לי לסחוב את המזוודות, עמד איתי בתור ונפרד ממני בנשיקות ובכלל על כל המסע הזה שהתאפשר לא מעט בזכותו. * תודה לזוג הקנדי בהיתרו. לגבר שעזר לי להעלות את המזוודה לאוטובוס. * לנהג של האוטובוס שטרח ורשם לי על פתקה את מספר הרציף ומספר האוטובוס שיסיע [...]

לרשומה המלאה «

פוסט געגועים

היום זאת נקודת שפל. חודשיים שאני יושבת וכותבת – רק כדי להבין שלא עשיתי כלום. כותבת, מוחקת, כותבת, מוחקת. לא מוכנה להישבר. בעוד שבועיים אני אמורה להרצות על העבודה שלי. עדיין אין לי עמוד אחד כתוב. אני מקווה שבסוף באיזה רגע זה יתפרץ. אני יודעת שאני מסוגלת לכתוב הכל ביום אחד. בינתיים רוצה לחלוק אתכם [...]

לרשומה המלאה «

עטרה ליושנה

הייתי בטוחה שאני אכנס לקישורים של הפרויקט ואמצא אין ספור גרסאות של מרק עוף. ולא היא. קפצתי מיד לספק את ה-מתכון שאני כבר שנים מבצעת. רציתי גם לנצל את ההזדמנות ולכתוב שזאת ממש הוצאת דיבה, הסיפור הזה של מרק העוף הפולני המכובס. כל מרקי העוף שגמעתי אי-פעם אצל פולנים ובני עדות הפולנים ובני נכדים של [...]

לרשומה המלאה «

כשתמות אחותי

כְּשֶתָּמוּת אֲחוֹתִי תָּמוּת אֲחוֹתִי הָרָעָה וְתָּמוּת אֲחוֹתִי הַטּוֹבָה שְתֵּיהֶן תַּעֲזבְנָה אוֹתִי בְּמוֹתָהּ שולמית אפפל חלון ראווה של חנות רטרו, אמסטרדם.

לרשומה המלאה «

ליצן אני, ליצן אני, שמח ומבדח הלא רק פעם בשנה אוכל להתפדח

הפוסט הזה מבקש להיכתב. אולי זאת תהיה דרכי לתרום לחגיגות יום המשפחה. אני שונאת ליבב על הילדות שלי. לא אוהבת את זה, במיוחד לא בפורומים וירטואליים. לא אוהבת לעשות את זה כשזה מרגיש לי חסר תכלית. לעבור דרך הכאב, להיות מסוגל לשהות בו זה חשוב, אבל הדחייה העמוקה שיש לי מרחמים עצמיים, גורמת לי לבדוק [...]

לרשומה המלאה «