אם כבר נפתחנו כאן, אז עד הסוף. אתמול עשיתי סיבוב על הביואיק החדשה שהבן זוג קנה. הייתי קפואה מפחד, זאת התגובה הנורמאלית שלי כשמשהו טוב קורה. נסעתי איתה בעיר וגיליתי דבר חדש. גברים מתחרמנים ממכוניות הרבה יותר מאשר למשל משדיים גדולים וחצאיות מיני. לא הפסיקו לעשות לי עיניים ברמזורים. כשאני נוסעת במזדה זה לא קורה לי. התפלות של המין האנושי, שזה כמובן כולל גם אותי יוצאת לי מכל החורים.
תגובות אחרונות
shunra על כהרף עין אתון עיוורת על תיק לגן efyska על תיק לגן אתון עיוורת על עשרה לחצות bilbi79 על עשרה לחצות Flickr
כלים
מונה כניסות
מה שהיה היה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל"אתון עיוורת" אלא אם צויין אחרת
רק בשביל להעמיד דברים על דיוקם – גברים לא מתרחמנים ממכוניות הרבה יותר מאשר משדיים גדולים. מידת ההתחרמנות של הגבר ממכונית, או מגאדג'ט מגניב בצורה בלתי רגילה, היא פשוט תנודתית יותר, ולכן נדמה לפעמים שהיא גדולה יותר. מידת ההתחרמנות של הגבר משדיים גדולים היא אופטימלית, ומידת עצימותה היא בעלת תנודתיות נמוכה לאורך כל מהלך החיים. במלים אחרות, תראי לי ציצי גדול או תראי לי אוטו מדהים – אין ספק שאני אתלהב מאד מהאוטו, אבל תוך שניה אחזור לרייר על השדיים. שדיים, הו… כמה נפלא.
אני שמחה שעזרת לי להעמיד דברים על דיוקם. עכשיו הכל הרבה יותר ברור והגיוני.
ועל זה פנחס, נאמר אמן.
-אני אחזור בתשובה בגלל הבלוג הזה. מפזרת פה אמנים על ימין ועל שמאל-
מרג' – פאה זה יפה לך. תוכלי להיות ברונטית לשם שינוי. הבלוג הזה פועל לרווחת קוראיו.
– עזרת לי להבין משהו: "הייתי קפואה מפחד – זו התגובה הטבעית שלי כשמשהו טוב קורה".
זה מוזר העניין הזה עם דברים טובים.
למה הם גורמים לחרדות ?
אולי פשוט בגלל שאז יש לנו מה להפסיד ?
נתי אני הופכת אותך בזה רשמית ליקיר הבלוג. כתבתי פוסט חדש כתשובה.
[…] אני אנסה לקבץ כאן את מה שהצלחתי לפענח בעניין הזה של "קפואה מפחד, זאת התגובה הנורמאלית שלי כשמשהו טוב קורה". הערה מקדימה קטנה: הג'יפה שאני כותבת עליה או מדברת עליה לפעמים היא ישירה מדי ואז אנשים כדי להתחמק מלגעת בסיפור אצל עצמם מתחילים מאיזה מקום מתנשא (כי כמובן הבעיה היא רק שלי) להלביש עלי תיקים שממש לא שייכים. מישהי פעם אמרה לי שכדאי שאני "ארפה כדי להכניס פנימה את הטוב". אז למען הסר ספק ולמנוע מעצמי תגובות מהסוג הזה: אני מרפה ומכניסה פנימה את הטוב היטב ובלי בעיות. אני גם לא חיה בחרדה תמידית, עוד תובנה מבריקה שנתקלתי בה. אני אדם שביסודו טוב לו למדי בחיים (חמסה חמסה, טפו, בן פורת יוסף), שחררו ממני את ההשלכות. […]