כאן ביתי – דה סיקוול

אחרית דבר בעניינו של סוכן הנסיעות ("בונבון שלי"): מסתבר שגם לזוגי הוא קרא 'בונבון' ואף הגדיל ועשה וקרא לו גם 'ממי'. אי לכך לזכותו יאמר שאין הוא שוביניסט. מה הוא כן? לא לגמרי ברור, להוציא את העובדה שהוא דווקא שייך למיעוט הנדיר יחסית בארצנו – אנשים שעושים עבודתם נאמנה.
_________________________

בעקבות שוס המתווכחים הגדול שחטפתי היישר אל עור התוף, פיתחתי את הנושא עם חברה. אישה יקרה זו היא ארכיטקטית במקצועה ועל כן כשהיא שוחה בים הנדל"ן, שעליו פרנסתה, היא אוכלת מתווכים לארוחת בוקר, ופולטת אותם תוך כדי תנועה.
'את חייבת להיות מאוד מוגדרת, מאוד מדויקת בדרישות שלך ואם הם לוקחים אותך לראות משהו שלא מתאים, תתני להם בראש. הם כנראה הרגישו שאת לא ממש יודעת מה את רוצה, שמשמעו שהם יצטרכו להתאמץ ועל כן התגובות', היא אמרה והדליקה אצלי נורה בגודל מגדלי השלום.
חייבים לתת לנתי קרדיט שהוא באינטואיציה שלו, בתגובה לפוסט נגע קרוב. נגע קרוב בזה שהוא החזיר את הדיון אלי – מה בי, אצלי, בהתנהגות שלי, הוביל למפגש עם שלושת גסי הרוח, במקרה הזה מתווכים.

________________________

מה זאת אומרת: מה בי?
הרי בארץ שלנו לא ממש נדרש מאמץ ליפול על אנשים גסי רוח; ליתר דיוק הם נופלים עלייך, ובהמוניהם. מה הסיפור?

במשפט אחד: המחשבה שלנו, הרגשות שלנו, תפיסת העולם שלנו – מייצרות את המציאות שלנו.

המחשבות הן בעצם רק ראשית התהליך. הן סוג של קטר שאם הוא לא מושך אחריו את הרצון, הרגש, הדימיון, את החיבור המלא שלנו אל המטרה, הוא יהיה קטר חלש. הקטר יהיה חלש אם לא נפתח את החשיבה, אם לא נוסיף לה ממדים, אם לא נתמיד.
אני אחזור אל סיפור המתווכים, ואסביר מה הבנתי ואולי כך אני אדגים את הנקודה.

הבנתי שהנה אני שוב פוחדת. פוחדת מהדבר הטוב הבא שצריך להגיע.
הדירה שאנחנו הולכים לקנות היא בהחלט קפיצת מדרגה עבורי, במובן מסוים היא התממשות של פנטזיות שהולכות איתי תקופה לא מבוטלת. זוכרים את הפוסט הזה? הנה אני אזכיר אותו בהזדמנות הזו גם לעצמי. בנוסף לדברים שכתבתי שם, אפשר גם להוסיף את חוסר האמון ביכולת להשיג ולהצליח.
הפחד יוצר היסוס, יוצר חוסר אמון בהגשמת המטרה, יוצר מקום לא מגובש. למרות, שכביכול הגדרתי לעצמי מה אני מחפשת, ההגדרה יושבת בשכל בלבד וגם בשכל היא לא מלאה וממוקדת. אני משדרת הססנות, משהו לא סגור וזה מה שמגיע אלי חזרה, זאת המציאות שאני יוצרת.
תחסכו לי את חוסר האמון שלכם.
הספר "חשוב והתעשר" מתמקד בדיוק בסוגיה הזו של האחריות שלנו ליצירת המציאות חיינו. כתב אותו נפוליאון היל, שהקדיש עשרים שנה למחקר שבמסגרתו ראיין 500 אישים מהמצליחים והבולטים ביותר באמריקה, כשהוא חוזר מולם על שאלה אחת: מהו סוד ההצלחה שלכם? הספר, שפורסם לראשונה ב-1937, אקטואלי עכשיו בדיוק כמו אז ומומלץ מאוד.
באופן דומה, באחד הראיונות מהיותר מעניינים שהיו לי ראיינתי בעלים של חברה גדולה. זאת חברה משפחתית והאיש ירש את העסק מהאבא. הוא ירש עסק קטן והפך אותו לעסק שמהווה תחרות לחברות ענק בזירה הבינלאומית. כששאלתי אותו איך נעשה המעבר, או מה היה הגורם המכריע בהתפתחות, הוא שלח אותי לדיבר התשיעי של כללי ה"עשה ואל תעשה" שניסח בן גוריון: "מנהיג חייב להקדיש זמן רב למחשבה". הוא גם אמר לי: "כשאתה יוצא למסע של שינוי, התכנס עם עצמך וחשוב. עלייך לדעת מה אתה באמת רוצה להשיג. כסף? שקט? להיות מפורסם? ליהנות? שאל את עצמך: מהי שלמות בשבילי? מה אני רוצה מהחיים? מה הכי חשוב לי? 99% מהעולם לא יודעים לתת תשובה על השאלה הזאת. הרוב יודעים להתגלגל, להתנהל בחיים. להתרגז על משהו. ההתחבטות בשאלות הבסיס הייתה אצלנו נקודת ההתחלה".

כך בכל נושא שרוצים בו שינוי. הזדמנות לבדוק מחדש את סולם הערכים והרצונות. אני רוצה בית. מה זה בית בשבילי? מה חשוב לי שיהיה בו? איך הוא צריך להראות? להרגיש? איך אני אמורה להרגיש חיה בתוכו את היום יום?
היום הלכנו לחפש שכונות שבא לנו לגור בהן.

__________________________________________

כללי "עשה ואל תעשה" של מנהיג /דוד בן גוריון

1. עלייך לדעת מה אתה רוצה להשיג.
2. עלייך להיות בטוח במטרותייך ולראותן לנגד עינך כל העת.
3. עליך לקבוע עדיפויותיך.
4. עליך לתת אמון באנשיך – לא פעם אמון רב יותר משהם נותנים בעצמם, שכן המנהיג האמיתי מכיר באופן אינסטינקטיבי את יכולתו של אדם ומסגול לעוררו למצותה ברגעי משבר.
5. עליך לדעת מתי להילחם ביריבך ומתי להפסיק לזמן מה.
6. לעולם אל לך להתפשר בשאלות עקרוניות.
7. עליך להיות מודע לגורם הזמן, וזה דורש ממך התמצאות מושלמת במה שמתרחש סביבך.
8. מאחר שהעולם אינו נעצר אף לרגע, ונתיב הכוח משנה את מרכביו כבתנועה של קלידוסקופ, עלייך לבחור שוב ושוב, בהתמדה, את הדרך שבחרת להגשמת מטרותייך.
9. מנהיג חייב להקדיש זמן רב למחשבה
10. מנהיג חייב להקדיש זמן רב לחינוך.