ואני שחשבתי שה-1 במאי נעלם מהעולם זכיתי לגלותו מחדש כאן בפינלד. בכל פעם שאני חושבת שהפינים כבר לא יכולים להפתיע אותי, אני נפגשת עם פן נוסף שלהם. כל ההתרחשויות, מזווית העין הישראלית שלי כל כך מצחיקות שאין לי מושג מאיפה להתחיל.
אז ככה ה-1 במאי הוא חג מאוד מאוד מאוד רציני בפינלנד. מה שמוזר [כדרכם של הפינים] שזאת איזו מין קומבינציה כזו בין חג הפועלים ובין חג סטודנטאלי. לא ברורה לי ההתגלגלות ההיסטורית של החג – אבל מה שקורה זה שערב החג – מוקדש לסטודנטים [ובעצם לכל מי שאי פעם קיבל תואר אקדמי] והיום למחרת – האחד במאי עצמו מוקדש לפועלים. נכון שקומבינאציה ביזארית?
בערב האחד במאי, כל האקדמאים הפיניים באשר הם, יוצאים על נשיהם, טפם, במיטב מחלצותיהם ההדורות – כשהם אוחזים ביד שמפניה וכוסות שמפניה [דרך נאותה מאין כמוה לחגוג את חגם של הפועלים העמלים] ואת הכובע [כובע שמזכיר את הכובעים של חיל הים הישראלי] שאותו הם קיבלו כשהם סיימו את התואר הראשון. אלו שהם סטודנטים עכשיו, ושבדרך כלל משתייכים לאחוות שונות, לובשים סרבלים בכל מיני צבעים; לכל אחווה יש דגל וסרבל תואמי צבעים. כמובן שיש גם את הזרוקים ואת הגותים ואלו שבוחרים לשים דברים מצחיקים על הראש ולא רק האקדמאים יוצאים לרחוב– בקיצור – כולם, בכל הסגנונות, יוצאים אל "כיכר רבין", המקומית. בטורקו, היכן שצפיתי במחזה הביזארי – מתכנסים כולם – אלפים מול רחבת המוזיאון.
חג בפינלנד – יש לו משמעות אחת – הזדמנות לשתות.
בשעה שש בערב בדיוק נשמעים קולות ביקבוקי פקקי השמפניה ובמקביל עומדים כולם מנפנפים עם הכובעים וחובשים אותם. לאחר חבישת הכובעים ומזיגת השמפניה הם מצטלמים.
זה סרטון שצילמתי עם המצלמה הדיגיטאלית, מראש מתנצלת על האיכות. אפשר לשמוע אותי ברקע מתגלגלת מצחוק, נדרשת סבלנות, זה נקטע כל הזמן
לידי עמדה משפחת מהדרים שגם הביאו איתם תותים ללוות את השמפניה.
לאחר שהסתיימו הנפנופים, הנישוקים, הצילומים והסמול-טוק, כל ההמונים האלה יוצאים בצעדה אל הצד השני של העיר
ברקע זה המלון שלנו
[יש כאלה שכושלים כבר במוקדמות]
ושם מתקבצים מול פסל של דמות היסטורית [בכל עיר מדובר בפסל אחד קבוע] וחובשים לה את הכובע לכל צהלות הקהל. כולם גם מחזיקים בלונים
– לא רק ילדים ואחרי שחובשים את הכובע לפסל, משחררים את הבלונים לאוויר.כשזה מסתיים, רצים כולם לפאבים להמשיך לשתות.
המקומות במסעדות והמועדונים הוזמנו מראש, כבר לפני שבועיים, הכל תפוס.
מחר יצעדו הפועלים.
אין כאן רגע דל.
אני מסתכל על התמונה הזו, של שני הסטודנטים (?) הצעירים שפרשו מוקדם מהצפוי, והדבר הכי בולט בה (בעיני) זה הזוג שברקע, (ניחוש פרוע: לפי סגנון הלבוש הם לא זוג סטודנטים צעירים) שחוצים את הכביש בעודם אוחזים ידים. אחלה תמונה.
חוץ מזה, אם סטודנטים חוגגים עם תותים ושמפניה מה מתוכנן למחר אצל הפועלים העמלים?
יופי של תמונות. זה מזכיר לי לסמן את פינלנד כמדינה שאני רוצה לבקר בה.
כשכתבתי את הפוסט חשבתי שבזה זה הסתיים. פחחחח… חזרנו עכשיו מסיבוב – פשוט לא יאומן מה שהולך פה – כולם יצאו החוצה, כל טורקו ברחוב. כולם יושבים על גדות הנהר – רחובות מפוצצים באנשים. יום העצמאות בסגנון פיני. אני רק רוצה להזכיר שזאת טורקו – העיר שבה שומעים את צעידות העקבים בחצות היום ברחובות…
הראש לי מלא ברום – רציתי לנסות – השפעות מוזרות – בעיקר כבדות כזאת. אבל כשליחה נאמנה של בלוגלי, אני ממשיכה לדווח מהאזור.
מיכאל – בעניין הידיים – זה אחד הדברים היפים בפינלנד – כאן החיים לא נגמרים בגיל 40, בכל המובנים. נגעת בנקודה נכונה. אנשים ממשיכים לצאת למועדונים ולבלות עד המוות בערך.
באיזה פוסט שמתבשל כתבתי איך בלילה הזוי הגעתי עם הזוגי למועדון לילה – שהגיל הממוצע של המבלים בו היה 70.התזמורת הרוקדים כולנו היו בני 60 ומעלה. הורדנו משמעותית את ממוצע הגיל.
בעניין המה מחכה לנו מחר – אני לא נרדמת מרוב סקרנות.
הצצתי לך בבלוג נראה מעניין מאוד. אלמלא הייתי שתויה, הייתי מסוגלת גם אולי להבין מה כתוב.
אפיסקה – את פינלנד לטעמי אפשר לגלות רק לאורך זמן. למרות שמבחינתי זאת הייתה אהבה ממבט ראשון – וכלל שההיכרות מעמיקה אני יותר אוהבת.
כיף לקרוא! צמא לשמוע עוד ולראות עוד!
תעשי חיים נשמה.
נראים אנשים שווים ביותר הפינים האלו שלך….:-)
שין2 -תזהר ממה שאתה מבקש 🙂
נתי מותק – נשמה זה אתה! וסוף כל סוף יצאתי מההסגר. בשדה תעופה לקחו אותי עם קלנועית ללאונצ'…
האחד במאי הזה היה משהו.
אכן שווים הפינים. אני מאוהבת בהם קשות.
אח, הפינים האלו.
הפיניות האלו.
אכן 🙂
אבל בקטע הזה – הדנים/יות לוקחים את הקופה. הסתובבתי ברחובות קופנהגן כהלומה…
היי, אתון
יופי של תמונות.
אני כנראה נוסע לאזור בעוד איזה חודש…
הו הו הו – תיצור קשר בסקנדינביות האחרות אני פחות שולטת אבל פינלנד- אם אתה רוצה המלצות תשלח מייל.
את גרה בטורקו?
אני כבר כמה שנים פה. פשוט ניראו לי מוכרות מדי התמונות..
🙂
אני מבלה די הרבה זמן בטורקו. בשבוע הבא אני שם.
אני אכתוב לך מייל.