Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 10th ב-דצמבר, 2008

את גיל הנעורים שלה בילתה אימא שלי, שהייתה אז כוסית היסטרית, במחנה ריכוז. נשארה בה מאז החרדה למשמע קולות במסדרון שהוביל אל התאים. במיוחד היא לא יכלה לסבול צליל של שקשוק מפתחות, אבל גם צעדים במסדרון היו מבחינתה סימן מבשר רעות. בשיכון שבו גרנו זה התבטא בפחדים שהיו עולים אצלה מקולות במדרגות. עד היום כשאני שומעת צלילים לא מזוהים במדרגות עולה בי חרדה (טוב חרדה זה קצת מוגזם, אבל איזו מין אי- נוחות כזו). אני מביטה בחרדה הזו בחיוך מבין ונדהם. מכיוון שהיא כל כך תלושה מהמציאות של החיים שלי, זאת הזדמנות לראות את האופן שבו ספגתי את הסביבה. עד כמה עמוקה ההטמעה הזו. מחנה הריכוז הפרטי.

מודעות פרסומת

Read Full Post »