Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 15th ב-מרץ, 2009

חמש הערות על המצב

מחווה ליואל מרקוס וחוב קטן לנתי הפּוּרְוָוה-פָּאקַשִי[1] שלי.

1. בבסיס של כולנו פועלת המחשבה שאנחנו לא מספיק. כל אחד והניסוחים שלו. אני לא ראוי להערכה, לא מספיק חרוץ,לא מספיק חכם, לא מספיק יפה, לא מספיק עשיר, לא מספיק מצליח וכו'…המחשבה הזאת מריצה אותו אל מקצה שיפורים מתמיד שתכליתו "להשיג" עבור ה"אני" הזה שלנו והרצון לאושר. כל דבר שאנחנו רוצים, אם תבחנו אותו, המוטיבציה הזו תצוץ.

 2. זה נכון שישנם דברים שאנחנו רוצים בהם, שיש בהם פינות שהן נקיות מהרצון של האגו להשיג. אלו הם תחומי פעילות שכדאי לנו לפעול בהם.

 3. המחשבה הזאת "אני לא מספיק" – היא מקור לבושה. אנחנו מחפים עליה, כדי שאחרים לא ידעו את מה שאנחנו יודעים – שאנחנו לא מספיק.

 4. האושר הוא נתון בסיסי בקיום שלנו. בחיפוש אחר השיפור התמידי, שבא להשיג את מה שחסר לנו, אנחנו מנתקים את עצמנו ממנו. ועוד לפני כן האמונה שחסר לנו משהו, זאת שמריצה אותנו להשיג, היא זאת שמנתקת אותנו ממנו.

 5.  הסעיף החמישי יראה כמו אבסורד להיגיון.
דרך אחת להסתכל על התהליך – האושר, ההוויה הזאת קיימת, נמצאת, אבל היכולת שלנו להתחבר אליה, לראות אותה – עכורה, מכוסה. ניקוי העכירות נעשה על ידי נטישת התאווה להשיג, ונטישת הדחייה מדברים שאנחנו תופסים אותם כ"רעים", שהיא נטישת הסיפור. היכולת הזאת (לנטוש את הסיפור) במרבית המקרים היא לא מולדת אלא נרכשת, זאת אומרת נדרש תהליך. קשה עד בלתי אפשרי לקום איזה בוקר ולהחליט שאני מבין שהסיפור הוא בלוף, אלא אם כן קורה משהו מאוד טראומתי שמפשיט את אגו, שהאדם מאבד כל אחיזה ובמקום להתחרפן מבין שזה מה שיש.

דרך אחרת להסתכל על התהליך היא שהמצב הזה של האושר הנתון הוא מצב אנרגטי בתדר מסוים, שהוא קיים, כרקע, לכל הקיום שלנו, אבל התודעה המודעת לא מחוברת אליו, לא נמצאת על אותו התדר וכדי להגיע למצב המאוזן – נדרשת להבנתי הצנועה, עבודה קשה. זה לא נופל על אף אחד כאגל טל על פרח בשדה פתוח.

זה נכון שכל תובנה שמתקבלת היא חסד, שאין לנו שליטה עליו אבל באותה המידה נכון שעלינו להכין את הקרקע כדי שהתובנה הזאת תוכל ליפול/לרדת. זאת מלכודת שצריך להיזהר ממנה כמו מאש. כי ברגע שאנחנו נכנסים למבנה הזה של "לעבוד קשה לקראת" – זה מיד מתיישב על המבנה המוכר של להשיג עבור האני – להגדיל את האני וגם להשיג את האושר והופס התרחקנו מהמקור המדויק.

איך פותרים את הסוגיה הזאת? מקפידים על משמעת (כל אחד ומה שהוא מבין שנכון לו לעשות) שלא הייתה מביישת ספורטאית סינית שמתאמנת לאולימפיאדה (לעשות את הכי טוב שיכולים), מניחים בשכל שכל מה שקורה/יקרה זה בסדר ובודקים מוטיבציות.

ספרים מצוינים לעזרה עצמית בעניין: ארבעת ההסכמות ; הספרים של קייטי ביירון.
כלי מצוין: מדיטציה, ולחילופין כל דבר שמחבר אותי לריכוז גבוה ומשקיט את המוח, מעלה את האנרגיות שלי.


[1]בסנסקריט – הציפור האחרת. כינוי בפילוסופיה ההודית ליריב הפילוסופי, זה שמעלה את טיעוני הנגד והביקורת לעמדה שלך.

מודעות פרסומת

Read Full Post »