Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 13th ב-מרץ, 2010

חזרתי

אין לכם מושג, כמה שהמעברים האלה מטורפים. אם הייתי יכולה לבחור שני קצוות, אז בחרתי אותם: פינלנד וישראל. מערימות שלג בגובה של למעלה ממטר, קור כלבים, אין אור. קור כזה שאפילו 500 מטר לא יכולתי להרשות לעצמי ללכת בלי שלוש שכבות, כובע, צעיף טוב וככפות. לכאן, לשמש הבהירה הזאת, לחום. וזה כמובן רק הקטע החיצוני לחלוטין. מהפינים, המתוקים, הרגישים, החרוצים, המתוקתקים ומהצד השני – המאופקים, הצייתנים לחזור אל המכורה המטורללת הזו שלי – אל הפיצוץ האנרגטי הזה, אל הבית, אל הסערה היצירתית הזו, הגועשת שלמדתי לחזור ולאהוב אותה. וברור לי שזה נחתם. פינלנד הפכה לבית שני, לתמיד.

היה ביקור טוב הביקור הזה. מוזר לי נורא לחזור. מוזר מוזר.

בנסיעות האלה, אני קוראת דברים שאני לא קוראת בשוטף. בעיקר בטיסות. זה הזמן להתעדכן במה שקורה באירופה, לקרוא טיימ מגזין, ניוזוויק, הרלד טריביון וכמובן הזו'רנלים – כל מה שמחלקים במטוס. גם מבלי לקרוא את העיתונים. אפשר להרגיש איך הנושא של ההגירה אל אירופה תופס תאוצה אל מרכז הבמה. בעיקר באנגליה, אבל גם באיטליה, צרפת, ספרד ויוון. ברור לכולם שאירופה ישנה בעמידה. מצד אחד, מצד שני במדינה כמו איטליה נוצרה תלות במהגרים שעובדים בעיקר בעבודות החקלאיות ואי אפשר להקיא ואי אפשר לבלוע. הכנסייה האנגליקנית פתאום יוצאת בכל מיני דיבורים על התרבות היהודו-נוצרית מול זו המוסלמית וגם מתקיימים כל מיני דיונים בנוסח לחבק אן לשנוא את המוסלמים (טוב לא קוראים לזה ככה),  הם לא יודעים מה לעשות שם עם עצמם ואני מבינה לגמרי את הבעיה. מצד אחד – ערכים הומניטאריים וערכים של שוויון וחופש ומצד שני – אוכלוסיה שלא ממש משתלבת ולא ממש חיה את הערכים האלה – בעיקר זה צורם בקטע המוסלמים והיחס שלהם לנשים. " הקוראן היה מתקדם ביחס לנשים במאה השביעית בחצי האי ערב, לא באירופה של המאה ה-21" אמר איזה פרופסור בדיון קרוס-אירופאי שראיתי בבי.בי.סי, (מול הטענות של "נציג הערבים" בדיון, שהקוראן מאוד מתקדם ביחס לנשים) וכולם מחאו לו כפיים בהיסטריה.

הפינים שומרים על עצמם וזה שילוב – פינלנד חצי אי שהגישה אליה היא דרך רוסיה, וגם המזג אוויר. ובכל זאת כמות המהגרים שאני רואה גדלה והולכת – ערבים, אפריקאים, רוסים ומזרח אירופאים. את החדר שלנו במלון סידרה חדרנית מפולין עם תואר שני בחינוך מיוחד. עד עכשיו ראיתי רק פינים נותני שירות במלון וזה משתנה. פינלנד משתנה וזה מבאס אותי בהיסטריה. בעשר השנים שאני באה והולכת – היא משנה צורה ואני לא רוצה שזה יקרה.

ואפרופו פולנים. מסתבר שיש טרנד חדש כזה אצלם של חזרה לסוציאליזם. געגועים למרקס. אם לצטט את אחת מהדמויות המובילות תנועה שנקראית "ביקורת פוליטית"  מאצ'יי גדולה, 34: " רבים מאיתנו התאכזבו מהקפיטליזם. הבטיחו לנו עולם של צרכנות, יציבות וחופש ובמקום קיבלנו דור שלם של פולנים שהיגר לחו"ל לשטוף כלים". Brave New World – זה המועדון האיני בוורשה היום למי שנוסע לשם ומחפש סמולנים מקומיים.
הימניים, שנמצאים היום בשלטון צוחקים לסמולנים ב-פנים. "הימין הגן על פולין מהמשבר הכלכלי והשמאלנים הם פרזיטים" – כך דובר הפרלמנט.  וזה נכון המצב של פולין טוב יחסית למדינות אחרות, פולין היא המדינה היחידה מבין 27 מדינות האיחוד שהראתה צמיחה בשנה שעברה. הימניים בשלטון, לסמולנים אין סיכוי ובכל זאת יש דיבור על איזה תנועה של שינוי, רחש. גם פולין היא סוג של בית. בית שלישי, נגיד.

ולקינוח.

החוק שהשר ארדן הולך להעביר. אני כל כך בעדו כל כך כל כך.

 

מודעות פרסומת

Read Full Post »