Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘לוזן’

הבלוג הזה, אנשים יקרים, אוהב להביא אל קוראיו את החדשות הטריות מעולמה של האתון, זאת המכונה עיוורת. זה לא יאומן אנשים יקרים, אם יש רגע שבו האתון מברכת את עצמה, על זה שבמציאות הלא וירטואלית, היא לא באמת עיוורת, זה הרגע הזה.

נדלג על הפרטים הפחות מעניינים, לשם מה התכנסנו, מה הוביל אותנו לעיירת הקיט השוויצרית Wergiswil – ונתמקד ברגע הזה שבו פקידת הקבלה, ההמומה משהו, עלתה איתנו לחדר ופתחה את הדלת. ואז אנשים יקרים, הסתבר לנו שאת זה קיבלנו במחיר החדר.

זוכרים את הקיטורים על הרעש? אז כאן זה רעש פכפוך המים וזהו. זה מה שמקבלים כאן כפס קול. זה הסאונד שהשם יתברך שמו לעד, לעולמי עולמים, נצח ישראל, עד מתי אלוהי, סידר למקום המופלא הזה. אה, פכפוך המים ואיזה גיעגוע מוזר של ברווז, שנשמע כמו דלת חלודה שנתקעה, שמגעגע בקול ענות חלושה ומודה גם הוא להכל יתברך שעשה אותו ברווז שוויצרי, צף לו במימי האגם המדהים הזה.

ואם אין די בכך, הרי שמצידו השני של המלון, בנוסף להר שעל שמו נקרא המלון שלנו, ממש למרגלותיו, שוכן מוסד שמנפיק את מיטב תוצרת המאפים בשיטה הצרפתית. האתון, שלא יהיה ספק בלבבכם, יכולה בקלות לדמות כיצד עוברים חייה בתנועה מתמדת בין 2 צידי המלון: מחד- קפה ומאפה בנוסח עדות פאריס, למרגלות ההר, ומצד שני – מפגש פנים אל פנים עם השם יתברך שמו לעד, נצח ישראל שם הרי פילאטוס, לנצח אנשים, נצח, נצח נצחי ישראל ושוויץ.

ובדרך לכאן, כשכל השלטים הובילו לכאן ולבזל גם יחד, חשבתי, הי הו, שפה לא ממש מזמן הגו אותנו כקונספט וכמה סמלי/אירוני שהוגה החזון, הארט-דירקטור של המדינה היהודית מת מעגבת.

***

ואם תשאלו את האתון, איך נראה בית חלומותיה, אז הוא נראה בדיוק ככה כולל פיסת חוף האגם הפרטית שמחוברת אליו מאחור.

 

***

וגם, איש לא הכין אותי ליופי המדהים של המדינה הזאת. אתמול הסתובבתי די בהלם. בתמונה זאת לוצרן:

מודעות פרסומת

Read Full Post »