Feeds:
פוסטים
תגובות

Posts Tagged ‘מחלות’

אני עושה סדר בניירת הישנה. בתיק "הרפואי" הישן שלי.
מסתבר לי שסיפור הפציעה המוזרה האחרונה שלי הוא המשך מכובד לשרשרת שאיכשהו מעולם לא הבטתי בה כרצף.

מאיפה נתחיל?

* גרתי בקריית יובל בירושלים. בבית דו- משפחתי, דו קומתי (רביעייה כזו). גרתי אז בקומה השנייה עם השותף הדרוזי, שלמד פנטומימה. זה היה ערב והיה לי דייט. מהבית צריך היה לחצות איזה שביל כדי להגיע אל הכביש שבו חיכה לי הבחור במכונית. מעולם לא הגעתי אל הכביש, כי בדרך אל המכונית, מישהו חבט בי מאחורה ואיבדתי את ההכרה. זה היה שוד. לקחו לי את הארנק וקילפו ממני את העגילים.
התמונה הבאה שזכורה לי היא אותי רצה במדרגות המובילות אל הבית, עדיין לא בדיוק מאופסת.
משטרת ישראל הגיעה. משהו כמו ארבעה שוטרים. השוד הרבה פחות עניין אותם מאשר העובדה שיהודיה ודרוזי גרים בדירה אחת. התחילו כל מיני שאלות מעצבנות, שעיקרן היה הניסיון לברר אם אנחנו מזדיינים או לא.
נדרשו כמה ימים עד שהזיכרון חזר אלי באופן מלא. התחושה הייתה מוזרה.
הרופא אמר שהיה לי מזל, כי זה יכול היה להיגמר פחות טוב.
המורה לקרטה (אז רק התחלתי ללמוד) היה מאוכזב ממני.

* בביקור בקיבוץ שמגדל טווסים, התחשקה לי נוצת טווס. התחלתי לרדוף אחרי הטווס ובדרך ענף חד נכנס לי לתוך העין ושרט לי את הקרנית. מיון, כאבי תופת והחלמה לא קצרה.

* בחתונה, רקדתי עם נעלי עקב כאלה עבות ובאחת הרקיעות – הצלחתי לשבור לעצמי עצם בעקב.

* בפינלנד קניתי בשוק דג מומלח. אכלתי סנדוויץ עם הדג. בערב התחילה פריחה קטנה. ביום למחרת צמחו לי גולות ענק בראש, הפכתי להיות אדומה לגמרי ונפוחה בכל המפרקים. לא יכולתי להניע את הידיים ובקושי את הרגליים. התעקשתי לצאת לארוחת ערב שהוזמנו אליה. יכולתי לנעול רק את מגפי הגומי (כאלה של רפתנים שקניתי לי, אבל בצבע כחול עם כוכבי כסף). ככה הלכתי לארוחה. שלא לדבר על איך שהלכתי.
זה לא עבר. זה היה סיוט. התגרדתי בטירוף. כאב לי. ניסינו למרוח כל מיני משחות, כלום לא עזר. טסנו לארץ. בארץ התחילו להירדם לי הגפיים ( נמלים כאלה).
במרכז הרעלים ברמב"ם אמרו לי שהדגים בים הצפוני אוכלים מדי פעם אצה רעילה, או שיתכן וזאת הרעלת כספית – גם משהו מזוהם שהדג שאכלתי אכל. הפחידו אותי בכל מיני הפחדות ולא ממש יכלו לעזור לי.
שנתיים לא יכולתי להסתכל על דג סלמון.

* בקפיטריה באוניברסיטה קניתי לי פיתה עם חביתה. התיישבתי לי עם החברה ליד אחד השולחנות בחוץ נגסתי ביס בפיתה ואז כולם ראו אותי נעמדת ומתחילה לצעוק. בפיתה הייתה דבורה. הדבורה עקצה אותי מתחת ללשון. לא די בכך שזה מה שעשתה מסתבר שהיא גם העבירה לי וירוס. קדחתי מחום שבוע ונדרשו עוד שבועיים כדי לחזור למצב מתפקד.

וכמובן הפציעה האחרונה.

איי רסט מי קייס. שימשיך רק ככה, אני אומרת. בקטנות.

* תוספת מאוחרת: לא הוספתי את זה בפוסט, כי במקרה הזה לא נפגעתי פיזית. אבל במחשבה שנייה – זה כל כך יוצא דופן: הלכתי להוציא כסף מהבנקומט והשלט של הבנק נפל לי על הראש. קרסתי מתחת לשלט, אבל לא קרה לי כלום. בטיפשותי אפילו לא תבעתי את הבנק. 

מודעות פרסומת

Read Full Post »

מזה שלושה חודשים (אולי יותר) אני נגררת ממצוקה אחת לשנייה. זה התחיל עם כתף קפואה שלא יכולתי להזיז, פלוס כאבי תופת, המשיך בשריר וגיד קרועים פלוס כאבי תופת ותנועה מוגבלת ואחר כך מוגבלת פחות, וממשיך כעת (בנוסף לסד שעדיין על הרגל) עם שתי דלקות חדשות (קשורות זו לזו בקשר עקיף), פלוס ברדק ואנטיביוטיקה והסתבכויות, בנוסף שלשום הגיעה שפעת כבדה למדי ואתמול סבלתי מסחרחורות ותחושת מיסטול כבדה (זה היה החלק הנעים) כתוצאת לוואי של אחת התרופות.
אני מזכירה לעצמי את האביר השחור של מונטי פייתון. זה שמאבד כל פעם חלק ומבקש עוד.

את השפעת העביר לי הזוגי. יצא שהשבוע בילינו הרבה יחד בצפייה משותפת ומזוכיסטית בסדרה המעודדת והכה מתאימה: "עמוק באדמה".
שלשום כששקלנו מיון כי התחלתי להשתין דם (פרדון דה פרנץ'), התחלתי לעשות דילים עם אלוהים. מוכנה למות, אבל בהכרה, בלי סבל מתמשך ונוראי ויחסית מהר והכי חשוב – שהוא יהיה נוכח.
היה לי רגע אחד של פוקוס (לא משימה קלה), שבו היה לי הבהוב של מה זה אומר להיות שקטה בלב הסערה. גם אם מסביב יהום הסער, אפשרי שהתודעה תישאר יציבה. יציבה במובן של חזקה, לא מתבכיינת, לא נבהלת, לא קורסת, לא מזדהה עם הסבל. יציבה במובן של יכולת ריכוז, של כוח מנטאלי.
תמונה אחת רצה לי בראש, בלופ אין סופי. אם המנזר בשאולין (החלק של הנזירות), שהיא כבר קשישה מאוד, שנשארה לה רק יכולת התנועה של כפות הידיים, מאמנת כל היום את הידיים. ראיתי סרט תעודה עליה. מופת של אדם.
לפעמים כאן בבלוג אני מדברת על שחרור. מצבי המיוחד עזר לי לתרגם את זה למונחים פשוטים: שחרור מהתלות בתנאים החיצוניים. לא חשוב מהו זה שקורה, "אתה", שזה התודעה שלך, לא מתבלגן יחד עם זה. כל שנבקש לו יהי.

כאן אתון עיוורת בתפקיד איוב*.

___________________________

* מחווה למרג'

 

Read Full Post »